כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

החלטה

1.במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה לסעד זמני בסכסוך קיבוצי ביום 14.8.13, חויבה המשיבה בהגשת רשימת העובדים אשר לפי הנתונים שברשותה היו עובדיה (בהתאם ליחידת המיקוח הנטענת על ידי המבקש) נכון למועד הקובע שהוסכם – 7.8.2013, וכן רשימת העובדים שסיימו את עבודתם בטרם המועד הקובע – מאלה שלגביהם טען המבקש שהם חתומים על טפסי הצטרפות כחברים לארגון.

שלוש רשימות הוגשו לעיון בית הדין בלבד, כאשר לטענת המשיבה יש בהעברת הרשימה למבקש פגיעה בזכות לפרטיות של העובדים – בהעדר אינטרס לגיטימי של המבקש אשר לדעתה של המשיבה אינו "ארגון יציג".

כפי שקבענו בתום הדיון, עלינו להחליט אם קיימת הצדקה לחשוף את הרשימות למבקש, לקראת הדיון שנקבע ליום 19.8.13.

יובהר כי הוגשו שלוש רשימות, כאשר הטענה החלופית של המשיבה היא כי לכל היותר יש להעביר למבקש את הרשימה ב"מעטפה מס' 3" – רשימת העובדים בקבוצת הוט ללא "הוט מובייל" (בלי הפרטים שמופיעים ברשימה מס' 1 – מקום העבודה, תפקיד ומועד קליטה).

2. הדיון נסוב על שאלה שהיא דומה לזו שמתעוררת כאשר מבוקש ממעסיק לגלות מסמכים הקשורים לעובדים – שאינם צד למשפט – תוך פגיעה מסוימת בזכות הפרטיות של אותם עובדים.

מתעוררת שאלה של התנגשות אפשרית בין זכויות יסוד – זכות להתארגנות בבקשה להכרת המבקש כארגון יציג (ומימוש אותה זכות דרך פניה לרשות השופטת) מול הזכות לפרטיות של העובדים.

כאשר קיים חשש של התנגשות בין זכויות יסוד, עת מבוקש גילוי ועיון של מסמך, קבעה הפסיקה כי השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא, מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת.

ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת. עם זאת, כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה.

הקריטריונים אשר נקבעו בפסיקה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים הם:

א. האם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולפשטו.

ב.עקרון הרלוונטיות מול עיקרון איזון אינטרסים בין הצדדים וכלפי צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה ממתן צו.

לעניין זה נפסק:

"תמיד תעמוד השאלה של הרלוונטיות של המסמך, שבו רוצים לעיין, ותמיד תעמוד השאלה של איזון אינטרסים, איזון אינטרסים - כשיקול כללי במסגרת סעיפים 32 ו-33 לחוק בית-הדין לעבודה ולא במסגרת דיני "החסיון" שבמשפט הכללי, שמקורם בחוק" (דב"ע מג/3-123 וינר נ' אוניברסיטה בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).

על בית הדין לבחון את מידת הפגיעה בזכויות המשיב ו/או הצדדים השלישיים מול האפשרות להגיע אל חקר האמת ומתן הזדמנות למבקש להוכיח את מבוקשו.

3. אין חולק כי עד עכשיו המשיבה היא מקום עבודה "לא מאורגן". בהלכה שנפסקה לאחרונה (ושלגביה אין זה המקום להרחיב כעת) נדונה שאלת האיזון בין ההתארגנות בהתארגנות הראשונה לבין הפגיעה בזכויות אחרות והגבלות על התנהלות המעסיק בזמן ההתארגנות ראשונית (ראו, בין היתר, פסק דין בעס"ק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ, ניתן ביום 2.1.13).

לארגון שמנסה להיות מוכר כארגון יציג יש מעמד מסוים ביחסי עבודה, ובקבלת מידע/גילוי של מסמך שיכול לאשר או להפריך את טענתו על היותו ארגון יציג.

ב"כ המשיבה טוענים בתגובתם לגבי האפשרות להגיש ייפוי כוח מטעם העובדים ואז יימסר למבקש את המידע המבוקש (סעיף 12 לבקשה). אולם, המבקש מראה ייצוג לכאורה של העובדים אשר חתמו על טפסי ההצטרפות, ואם לגבי חלק מאלה טוענת המשיבה שהם הפסיקו את עבודתם אצלה, ברור שיש בחתימה על טפסי הנ"ל מנדט למבקש לבדוק את מעמדם.

ב"כ המשיבה אף הפנתה לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע (ארצי) נד-4-12 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מדינת ישראל – "פרשת רכב השירות"). אולם, אנו סבורים כי הבקשה כאן אינה דומה לזו שבפרשת רכב השירות, בה התבקשה המעסיקה למסור מידע באשר לזכאית ל"רכב שירות". מאידך גיסא, כאן לא מדובר במידע באשר לשכר או זכויות אחרות שמקבלים העובדים, אלא לגבי עצם היותם עובדים של המשיבה.

4. לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להעביר את שלושת הרשימות לעינו של ב"כ המבקש וזאת עוד היום.